כיצד מבצעים ניתוח בקע מפשעתי?

רופאה מחזיקה צילום

בקע מפשעתי נגרם מהתרופפות של השרירים באזור המפשעות וחולשה של דופן הבטן. אל האזור המוחלש חודרות רקמות שומן או חלקים מהמעי דרך השרירים אל תוך המפשעה כאשר הם יוצרים מעין בלט. אם הבקע הנוצר הינו קטן, לעיתים קרובות הוא יהיה ללא תסמינים אך במקרים רבים הוא עשוי ליצור לחץ מקומי ולהיות מלווה בכאבים עזים. קראו על ניתוחי בקע בהרחבה במאמר שלפניכם.

גורמים לבקע

בתהליך התפתחותו של העובר הזכרי האשכים מתפתחים בתוך הגוף ויורדים אל כיס האשכים שמתחת לאגן בסביבות השבוע ה-36 של ההיריון. בתנועתם אל שק האשכים הם עוברים דרך תעלת המפשעה אשר נותרת פתוחה עד להתמקמות של האשכים במקומם. לאחר מכן התעלה נסגרת כמעט במלואה, על מנת לאפשר לצינורית לעבור בתעלת המפשעה.

גברים מול נשים

בגלל שהסגירה אינה מוחלטת האזור, בקרב זכרים, מועד להתפתחות בקע לאורך כל החיים. הגורמים לכך שגם נשים סובלות מבקע מפשעתי הינם סביבתיים יותר והם כוללים, לחץ תוך בטני מוגבר, הרמה לא מבוקרת של משאות כבדים, עמידה ממושכת, אורח חיים שאינו בריא ומשקל עודף, נטייה כרונית לעיטוש או שיעול, הריונות והצטברות של נוזלים בחלל הבטן.

מתי לפנות לרופא

מי שחש נפיחות במפשעה או מבחין בגוש חדש במפשעה או סביב עצם הערווה שאינם חולפים מעצמם בתוך זמן קצר עליו לפנות לרופא המשפחה. הדבר נכון שבעתיים כאשר לגוש נלווה תחושת לחץ או כאבים או באזור המפשעה כמו גם, אם ישנה תחושה של משיכה בשק האשכים או מסביב להם. סימן נוסף לבקע הוא אי נוחות או בליטה של הגוש בעת הרמת חפצים או שיעול.

אבחון וזיהוי

האבחון של בקע מפשעתי  נעשה דרך זיהוי תסמינים אופייניים כגון, נפיחות באזור המפשעה עם או ללא כאבים או הקרנת כאב לאזור הגב או לשק האשכים. הנפיחות עשויה לגדול כאשר הלחץ התוך בטני גדל במהלך שיעול או מאמץ גופני דבר הנבדק במהלך האבחון הפיזיולוגי. ניתן לאבחן בקע שאינו נימוש גם באמצעות אולטרסאונד.

במקרה של זיהוי יש להחליט אם האפשרות של ניתוחי בקע היא האופציה הטיפולית הנכונה ביותר. כאשר הבקע המפשעתי הוא קטן יחסית, לרוב ההמלצה הרפואית תהיה להימנע תחילה מניתוח ולבצע רק מעקב קבוע. כאשר מתפתחים סימפטומים והמטופל מתקשה לשמור על חיי יומיום תקינים יש צורך לבצע ניתוח.

ניתוחי בקע

ישנן שיטות ניתוחיות שונות לבקע מפשעתי לרבות ניתוח לתיקון מתח, תיקון ללא מתח, ניתוח בגישה הלפרוסקופית, ניתוח TAPP לבקע מפשעתי וניתוח TEP. בכלל ההליכים הכירורגיים לתיקון בקע מפשעתי ישנם שני שלבים מובנים לניתוח. השלב הראשון כולל השבה למקום של הרקמות המצויות בבלט של הבקע. מדובר הן על רקמות שומן והן על רקמות השייכות למעי.

רשת כירורגית

בשלב השני של ניתוחי בקע מתקנים את הבקע עצמו. הדבר נעשה באמצעות התקנת מעין רשת כירורגית באזור הרקמות החלשות, על מנת לחזק את עמידות הרקמות באזור. את הרשת הכירורגית לא מסירים לאחר ההליך ובמקום מתפתחים בהמשך רקמות חדשות שיכסו את הרשת. השיטה הנפוצה כיום לאפל בבקע מפשעתי היא ככל הנראה ניתוח לפרוסקופי .

שיטה פתוחה

בגישה הפתוחה לניתוח בקע מפשעתי המנתח מבצע חתך של כשמונה ס"מ לכל אורך הבטן התחתונה ודרכו הוא מתקן את הבקע בשני השלבים שציינו. בסיום התקנת הרשת הכירורגית המנתח תופר את החתך. השימוש בשיטה זו נדרש כאשר מדובר בבקע שנכלא בתוך כיס האשכים או בקע בממדים גדולים במיוחד. זמן ההחלמה בשיטה זו ארוך יותר אך סיכויי ההצלחה גבוהים.

גישה לפרוסקופית

בגישה זו במהלך הניתוח לא מבוצע חתך מאסיבי בדופן הבטן. הניתוח נעשה דרך חתכים זעירים בדופן הבטן דרכם מוחדרים לחלל הבטן והמפשעה כלים ואביזרים שונים לצד מצלמת סיב אופטי וההליך כולו נעשה מול צג הטלוויזיה. ניתוח בקע לפרוסקופי מתאים במיוחד כאשר מדובר על בקע מפשעתי דו צדדי, על מנת להימנע מהצורך בשני חתכים גדולים יחסית בניתוח הפתוח.

ניתוחי בקע מפשעתי בכלל השיטות השונות מבוצעים תחת הרדמה כללית ובמהלכן מוזרם לחלל הבטן התחתונה פחמן דו חמצני , על מנת לנפח את חלל הבטן ולאפשר גישה נוחה יותר לאזור הבקע.

למנוע ניתוח חוזר

כאמור, ניתוחי בקע בשיטות השונות אינם מבטיחים אי הישנות של הבקע בעתיד. יש להקפיד על אימוץ אורח חיים שאינו מעודד את הישנות הבקע.  יש להימנע ממאמץ ממושך הגורם להעלאת הלחץ התוך בטני. יש להקפיד על הרמת משקלים כבדים בחלוקת עומס נכונה ובעמידה ויציבה מותאמות. יש לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת ועל משקל גוף תקין.

סיכום ניתוחי בקע

לסיכום הנושא, מאמר זה עסק בבקע מפשעתי. הסברנו מהם הגורמים לו בקרב גברים ונשים ואילו שיטות ניתוחיות קיימות לטפל בבעיה. כפי שהסברנו, אופן ביצוע הניתוח שונה משיטה לשיטה כאשר בכל השיטות קודם משיבים את הרקמות למקומן ולאחר מכן מתקנים את הבקע עצמו. חשוב למצוא מנתח מנוסה ומומחה לתחום, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה בהליך.

על מה דיברנו עד כה?
שתפו את המאמר:
Picture of ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית
ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית

בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

התמחות בכירורגיה כללית בבי"ח בילינסון. חבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

מנהל המערך הכירורגי בבי"ח השרון – מרכז רפואי רבין.