טחורים ( Hemorrhoids ) גורמים להרבה סבל ואי נוחות לילדים, מבוגרים וקשישים. למרות שניתן לחיות איתם יחסית בשלום, מוטב לטפל בהם ולחיות חיים חופשיים מכאב ואי נוחות. במקרים בהם מדובר בבעית טחורים קלה, לרוב משחות ושינוי בתפריט היומי יעזרו לפתור את הבעיה. 

מהם טחורים?

הטחורים הם כלי דם הנמצאים בפי הטבעת ובסיומו של המעי הגס. לרב הטחורים אינם מורגשים, אך כאשר מופעל עליהם לחץ רב הן מתרחבים ( ולפעמים גם צונחים מחוץ לפי הטבעת ) וגורמים לתחושת אי נוחות בישיבה, כאב ביציאות ודימומים בעוצמות משתנות. 

איך יודעים שיש טחורים?

מספר סימנים מעידים על בעיית טחורים:

  1. הופעת דימום על האסלה או על נייר הטואלט לאחר ניגוב. זהו הסימן הנפוץ ביותר לזיהוי טחורים. 
  2. אי נוחות בפי הטבעת הבאה ליד ביטוי בגרד, כאב או קושי בישיבה. 
  3. נפיחות או בליטות מסביב לפי הטבעת. 

מה גורם לטחורים?

2 הגורמים הנפוצים ביותר לטחורים הם לחץ ומאמץ רב בזמן ריקון הגוף מצואה. מלבדן, קיימות 6 סיבות נוספות:

  1. היריון – במהלך ההיריון נפח הדם בגופה של האם גדל, הרחם גדל ונוצר לחץ על כל איזור פי הטבעת המוביל להופעת טחורים.  
  2. גנטיקה וגיל – טחורים עוברים "בירושה". אם אחד מההורים סבל מטחורים, קיים סיכוי גבוה כי גם ילדיו יסבלו מהם. בנוסף, ככל שמתבגרים, השרירים נחלשים, חילוף החומרים משתנה, יש קושי במתן יציאות כך שהלחיצות והמאמץ בזמן התרוקנות גורמים להופעת טחורים. 
  3. חוסר בפעילות גופנית – משפיע על זרימת הדם בגוף ומגביר את הסיכוי לחלות בטחורים.
  4. משקל עודף. 

סוגי טחורים

נהוג לאבחן את הטחורים בהתאם למיקומם באיזור פי הטבעת. 

סוג הטחורים הראשון הוא טחורים חיצוניים. טחורים אלה נמצאים בצד החיצוני של פי הטבעת ומסביב לו. הם עטופים ברקמת עור עבה המורכבת מתאי עצב רבים. טחורים חיצוניים נוטים לכאוב יותר ולדמם פחות. 

לעומתם, טחורים פנימיים נמצאים בתוך פי הטבעת ובחלקו הסופי של המעי הגס ( רקטום ). הטחורים מכוסים בשכבת דקה של תאי עצב ולכן גורמים לפחות כאב, אך ליותר דימומים. את הטחורים הפנימיים נהוג לסווג בהתאם ל – 4 דרגות חומרה:

הדרגה הקלה ביותר,  טחורים פנימיים שאינם מורגשים. לרב לא מדממים כלל. 

הדרגה הקלה בינונית – טחורים פנימיים היוצאים בזמן מאמץ מהגוף, אך חוזרים בעצמם פנימה אל תוך פי הטבעת. דימומים יופיעו לעיתים רחוקות. 

הדרגה הבינונית חמורה – טחורים פנימיים היוצאים בזמן מאמץ מהגוף, אך יש צורך להחזיר אותם פנימה אל פי הטבעת. במקרה זה, דימומים יופיעו לעיתים קרובות. 

הדרגה החמורה ביותר – טחורים שיצאו מהגוף ואין אפשרות להחזיר אותם אל פי הטבעת. טחורים אלה גורמים לדימומים החזקים ביותר והדרך היחידה לטפל בהם היא באמצעות ניתוח להסרת טחורים. 

איך עושים קשירת טחורים?

עבור מטופלים הסובלים באופן חמור ומתמשך מטחורים, מומלץ לטפל בטחורים באמצעות הליך רפואי הנקרא קשירת טחורים ( Rubber Band Ligation for Hemorrhoids ) המיועד בעיקר לטיפול בטחורים פנימיים ( הנמצאים מעל פי הטבעת, בחלקו הפנימי ). 

קשירת טחורים נעשית ללא טשטוש או הרדמה, שכן מדובר בהליך רפואי שאינו כרוך בכאב. 

למרות שאין בצום לפני הבדיקה, עדיין נדרשת הכנה מקדימה הכוללת ניקוי המעיים באמצעות שני חוקנים. את החוקן הראשון עושים כשעתיים לפני הטיפול ואת החוקן השני כחצי שעה לפני הטיפול. 

במהלך הטיפול מחדיר הרופא אל פי הטבעת את מכשיר האנדסקופ הנראה כמו אקדח בעל ידית אחיזה וקנה ארוך מאוד. אותו קנה הוא למעשה צינור פלסטיק המכיל מצלמה המצלמת את פי הטבעת ומשדרת אותו למסך טלויזיה. הרופא מסתכל על המסך ורואה בבירור את מיקום הטחורים. 

לאחר שהרופא זיהה את הטחור הכואב, הוא לוחץ על הידית של האנדוסקופ והיא משחררת גומייה רפואית מיוחדת הנכרכת מסביב לבסיס הטחור. 

הגומייה עוצרת את אספקת הדם לטחור ותוך מספר ימים בודדים ( בין יומיים לשבוע ) הוא מצטמק, מתייבש ויחד עם הגומייה נפרד מהגוף. אין צורך לדאוג, הטחור לא נשאר בפי הטבעת אלא יוצא מהגוף באופן טבעי.

יציאת הטחור והגומייה מהגוף אינו כרוכה בכאב. 

טיפול קשירת טחורים מוגבל במספר הטחורים המטופלים בכל פעם. לרוב הרופאים מטפלים בטחור אחד או שניים במהלך הטיפול. במידה ויש צורך לטפל במספר רב של טחורים, ניתן לחזור על הטיפול בטווח של 4 עד 6 שבועות. 

חשוב לזכור כי לא תמיד קשירת טחורים נותנת מענה מיידי לבעיה ובמקרים חמורים מאוד, מומלץ על ביצוע קשירת טחורים מספר פעמים נוספות. 

מה קורה לאחר הטיפול?

אין צורך בהמשך טיפול בבית לאחר טיפול קשירת טחורים ולכן המטופל ישוחרר לביתו ללא הגבלה על פעילות כזו אחרת. כמובן שמומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת. בנוסף, מומלץ לאכול מזונות עשירים בסיבים שיגבירו את פעולת המעיים כגון שמן זית, ירקות ופירות ולהרבות בשתיים מים. 

במידה וחשים כאב ניתן להשתמש במשככי כאבים כגון אקמול ואופטלגין. 

תופעות לוואי של קשירת טחורים

היות ומדובר בתהליך רפואי קצר ומהיר, לא ידוע על תופעות לוואי. אך יתכן והמטופל יחווה אי נוחות בישיבה, גרד , לחץ או דימום לאחר הטיפול. ניתן לקחת משכך כאבים כדי להקל על התחושות. 

חשוב לזכור שבמידה ומופיע דימום חזק שאינו מפסיק, יש לפנות אל חדר המיון באופן מיידי. 

לסיכום

אם אתם חשים גרד בישבן או אי נוחות בישיבה, אם ראיתם כתמי דם על נייר הטואלט אל תחכו שהמצב יחמיר – גשו מיידית אל רופא המשפחה לתחילת טיפול. במידה והמצב אינו משתפר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל גסטרולוג ופרוקטולוג, רופא המתמחה בבעיות מעיים וטחורים.

על מה דיברנו עד כה?
שתפו את המאמר:
Picture of ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית
ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית

בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

התמחות בכירורגיה כללית בבי"ח בילינסון. חבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

מנהל המערך הכירורגי בבי"ח השרון – מרכז רפואי רבין.