כיס המרה אחראי על אגירת נוזל המרה בגוף. מחלות של כיס המרה נגרמות מהיווצרות של אבני מרה העלולות לגרום לחסימה של מוצא הכיס ולהתנפחותו. חסימה בכיס המרה עלולה לגרום לכאבי בטן חזקים, חום, הקאות, דלקת של הכיס ואף לצהבת, במקרה של חסימה מאסיבית בדרכי המרה. במאמר זה נעסוק בנושא של ניתוחי כיס מרה והיכולת לנהל חיים רגילים ללא כיס מרה.
כיס המרה
כיס המרה הוא איבר קטן שצורתו אגסית והוא ממוקם בצדו הימני התחתון של הכבד. כיס המרה מורכב מהפונדוס שזהו הקצה המורחב של הכיס שקרוב לדופן הבטן, הגוף שמחבר את כיס המרה אל הכבד והצוואר שמחבר את גוף הכיס אל דרכי המרה.
תפקידו של כיס המרה הוא לאגור את המרה. מדובר על נוזל ירקרק המופרש מהכבד וזורם אל המעיים לשם סיוע בפירוק השומנים. לאחר שאוכלים ארוחה, הגוף מפריש את ההורמון כולציסטוקינין. תפקיד הורמון זה הוא לכווץ את כיס המרה ולהוביל ליציאה של מי המרה אל המעיים לשם השתתפותם בעיכול האוכל ובספיגתו.
אבנים בכיס המרה
לאנשים רבים נוצרים משקעים בתוך כיס המרה ואלו יכולים להפוך עם חלוף הזמן לאבנים. בדרך כלל מדובר באבנים העשויות מכולסטרול ואין להיווצרותן קשר לרמות הכולסטרול בדם. במרבית המקרים האבנים מתגלות במקרה ואינם גורמים לסיבוכים נלווים לכשעצמן. עם זאת ישנם מקרים בהם הן יכולות ליצור עווית של הכיס, דלקת כרונית, דלקת בלבלב וצהבת חסימתית.
סיבוכי אבנים
מדובר בסיבוכים שעלולים להוביל סכנת חיים של ממש ולאחר הופעתם בפעם הראשונה הם נוטים לחזור שוב ושוב. לכן ההמלצה הרפואית במרבית המקרים היא לכרות את כיס המרה לכל מי שהתפתחו אצלו סיבוכים מעין אלה. באמצעות הכריתה של כיס המרה מונעים לחלוטין את ההישנות של הסיבוכים הללו ואת הסכנות הכרוכות בהם.
ניתוח כולציסטקטומיה
ניתוח להסרת כיס המרה מכונה כולציסטקטומיה והוא נעשה בשתי גישות, ניתוח לפרוסקופי סגור או ניתוח פתוח, בהתאם למצב של כל מטופל. המגמה כיום היא לבצע כריתת כיס מרה בשיטה הלפרוסקופית ככל שהדבר אפשרי, אולם ההחלטה הסופית מתקבלת בהתאם להיסטוריה הרפואית של המנותח והסיכון לדימומים ובהתאם ליכולת להסתכל על כיס המרה קודם לניתוח.
גישה לפרוסקופית
גם בגישה הלפרוסקופית הניתוח מתבצע בהרדמה כללית והוא נמשך כשעה עד שעה וחצי. טרם הניתוח מחברים את המטופל לעירוי ורידי לשם מתן מוזלים ותרופות. לאחר מכן מבוצעים ארבעה חתכים קטנים דרכם יבוצע הניתוח. בטכניקה הלפרוסקופית נעשה שימוש בזרוע צרה עם עדשה ומצלמת וידאו המוחדרת דרך אחד החתכים על מנת להציג את שלבי הניתוח על המסך.
הליך על גבי המסך
המנתח מבצע את הניתוח כולו כשהוא מסתכל על האזור המנותח בצג הטלוויזיה. דרך שלושת החתכים האחרים מוחדרים מכשירים כירורגיים נוספים ובסיום הכריתה הוא מוציא את כיס המרה דרך אחד מהם. בסיום של ניתוחי כיס מרה המטופלים מועברים למחלקת התאוששות למשך יממה לצורך מעקב, השגחה וטיפול.
מענה לכאב
במהלך ההתאוששות עשויים לחוש כאב בדרגות משתנות ויש לדווח על כך לצוות ולקבל טיפול לכאב דרך עירוי ורידי או בכדורים. הניידות המוקדמת חשובה לתהליך החלמה תקין ומהיר ולאחר הניתוח ברגע שאפשר ובהתאם להנחיות הצוות הרפואי, יש להתחיל לנוע ולהימנע משכיבה ממושכת מידי. יש לבצע את הירידה הראשונה מהמיטה לאחר ההליך בסיוע ובהשגחת איש צוות.
החלמה ופעילויות מותרות
כשבוע עד שבועיים לאחר ניתוחי כיס מרה יש להגיע לביקורת אשר במהלכה מוציאים את הקליפסים ששימשו לסגירת החתכים הניתוחיים. יש להימנע ממאמץ גופני של ריצה, שחייה וכדומה, כמו גם מהרמת משאות כבדים במשך כשלושה שבועות לאחר ניתוח לפרוסקופי ובמשך כשלושה חודשים לאחר ניתוח כיס מרה פתוח. יש להגביר את כמות ההליכה היומית עם הזמן.
לחיות בלי כיס מרה
הגוף האנושי מסוגל להסתדר מצוין גם ללא כיס מרה ומרבית האנשים שעברו ניתוח להסרת כיס מרה מתפקדים ללא כל בעיות מיוחדות. במקרים נדירים ישנם שינויים בספיגת השומנים אשר חולפים בתוך חודשים ממועד הניתוח. בסופו של דבר, כל עוד הכבד ממשיך לתפקד, הסרת כיס המרה אינה מסוכנת ולא נגרם כל נזק מהוצאת האיבר באופן הדומה לכריתת התוספתן.
ניתוחי כיס מרה
כאשר מדובר על ניתוחי כיס מרה בגלל התפשטות של גידול סרטני, היכולת לחיות חיים רגילים תלויה גם במצב הסרטן כמובן. עצם ההסרה בניתוח אפשרית רק במקרים שבהם הגידול לא התפשט כבר מעבר לצינור המרה. כאשר יש פיזור גרורתי ובמידה והגידול חוסם את דרכי המרה ולא ניתן להסירו, יש צורף לבצע מעקף ולעקוף את החסימה ולאפשר את הזרימה של המרה.
התשובה היא כן
לסיכום הנושא, כיס מרה אינו חיוני לתפקוד תקין של הגוף וכאשר הכבד ממשיך לתפקד היטב הוא יפריש כל יממה ליטר של נוזל מרה ישירות למערכת העיכול. כאשר מבוצעים ניתוחי כיס מרה ומסירים את האיבר במרבית המקרים המרה ממשיכה להיות מופרשת באופן תקין והיא זולגת לתריסריון כאשר הגוף לומד לחיות עם זה והחיים למעשה נמשכים כרגיל ללא כיס מרה.
