בלוטות הלימפה הן מבנים קטנים שתפקידם למנוע כניסת גופים זרים אל תוך מערכת הדם ולייצר נוגדנים מפני זיהומים אשר תוקפים את הגוף. בגופו של כל אדם יש בין 500 ל 600 בלוטות לימפה אשר מפוזרות לאורך הגוף. במקרים של סרטן כיס מרה ודרכי מרה במקרים רבים יש צורך לבצע ניתוחי כיס מרה להסרת כיס המרה, חלק מהכבד ובלוטות הלימפה הצמודות.
ניתוח וויפל
כאשר יש גידולים בדרכי המרה יש צורך בניתוח וויפל בו מסירים את התריסריון, כיס המרה, דרכי המרה חלק, מהקיבה וראש הלבלב. מטרת הניתוח לתת מענה לסרטן הלבלב האגרסיבי ולהסיר גידולים ממאירים או שפירים המצויים בראש הלבלב, בתריסריון ובחלק הסופי של דרכי המרה. לאחר גילוי המחלה, ניתן לנתח רק חולים שהגידול שלהם עדיין לא מפושט וניתן לכריתה.
אופן ביצע הניתוח
ניתוח וויפל ניתן לבצע בגישה הלפרוסקופית הפחות פולשנית או בגישה הבטנית הפתוחה. כאשר הדבר אפשרי לרוב עדיף לבצע את הכריתה באופן פחות פולשני. לאחר שהחולה מורדם מוחדר צינור הלפרוסקופיה שבקצהו מצלמה דרך חתך קטן הנעשה באזור הטבור, על מנת לבחון את מצב ההתפשטות של הגידול ואם ניתן להסירו.
גבולות הכריתה
במידה והניתוח אפשרי, המנתח מבצע כחמישה חתכים זעירים בגודל חמישה עד עשרה מ"מ בבטן העליונה ומכניס דרכם את המכשור הניתוחי ומעין שרוולים שבאמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני, על מנת ליצור חלל עבודה למנתח לפעול בו בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. לאחר מכן הוא קובע את גבולות הכריתה ומבצע אותה.
בדיקה פתולוגית
האיברים הכרותים נשלחים לבדיקה פתולוגית תוך כדי מהלך הניתוח, על מנת לקבוע אם השוליים נגועים ואם יש צורך להרחיב עוד את אזור הכריתה. לאחר סיום הכריתה, הקיבה, גוף הלבלב, וצינור ההמרה שנותר נתפרים באופן ישיר אל המעי הדק ולמעשה מערכת העיכול מורכבת מחדש. לבסוף החתכים מהודקים במהדקים כירורגיים או נתפרים ונחבשים.
בחינה של הבלוטות
כריתת בלטות לימפה אינה נעשית רק בגידולים סרטניים כמו במקרה של דלקות גרון או זיהומים אחרים. בחינה של בלוטות הלימפה הינה במיוחד חשובה במחלות סרטן מבחינת אבחון המחלה כמו גם מבחינת זיהוי קצב התפשטות המחלה והצלחת אמצעי הריפוי. כריתה של בלוטת הלימפה בגישה לפרוסקופית מאפשרת לכרות את כמות הבלוטות הרצויות ובאזורים הרצויים.
ניתוחי כיס מרה
כאשר מדובר על ניתוחי כיס מרה לריפוי סרטן דרכי המרה, הניתוח אפשרי רק במקרים שבהם הגידול לא התפשט מעבר לצינור המרה. ישנם מקרים רבים בהם לא ניתן לנתח בשל מעורבות של כלי דם גדולים בסמוך, מחלות רקע המציבות את המטופל בקבוצת סיכון, פיזור גרורתי ועוד. במידה והגידול חוסם את דרכי המרה ולא ניתן להסירו, ניתן לבצע מעקף מרתי.
בהליך זה המנתח למעשה עוקף את החסימה ומאפשר את הזרימה של מיצי המרה אל תוך המעי במהלך הניתוח הוא מחבר את כיס המרה למעי הדק תוך עקיפה של החלק החסום.
אבנים בכיס המרה
ישנם ניתוחי כיס מרה הנדרשים גם במצבים שאינם קשורים לסרטן. לעיתים צריך לבצע כריתה כאשר יש אבני כיס מרה הגורמות לסימפטומים כגון כאבים, צהבת, דלקת בכיס המרה ודלקת בלבלב. גם כאשר האבנים בכיס המרה אינן גורמות לסימפטומים, יש להסיר את הכיס במידה והמטופל מצוי בסיכון גבוה לפתח סרטן של כיס מרה או אם ישנם פוליפים גדולים בכיס המרה.
זירוז הניתוח
כאשר יש דלקת של כיס המרה רצוי לעשות את הניתוח בהקדם ובמידת האפשר כבר בשעות הראשונות שלאחר הופעת התסמינים. מחקרים הראו כי ככל שדוחים את הניתוח כך משיגים תוצאות פחות טובות ועולה השיעור של הסיבוכים. גם למטופלים שסובלים מדלקת של הלבלב כדאי לזרז את הניתוח וטיפול מוקדם ומהיר כזה מקטין בכ־70% את שיעור הסיבוכים והתמותה.
בלוטות הלימפה הצוואריות
ניתוח להסרת בלוטות הלימפה הצוואריות מבוצע על מנת להסיר בלוטות לימפה גרורתיות מאזור הראש והצוואר, על מנת למנוע התפשטות של תאי סרטן בגוף המטופל. הניתוח מבוצע על ידי כירורג אף אוזן גרון המתמחה בניתוחי ראש-צוואר. הניתוח יבוצע לרוב יחד עם הניתוח להסרתו של הגידול המקורי אולם ניתן גם לבצע את הניתוח במועד מאוחר יותר בתור ניתוח נפרד.
בהתאם להתפשטות המחלה
הניתוח נדרש הן כאשר החלו להתפתח גידולים סרטניים בבלוטות הלימפה באזור הראש והצוואר והן כאשר גידולים אחרים שלחו גרורות לבלוטות הלימפה בצוואר. בהתאם לאופי הגידול הסרטני, מיקומו וההיקף של הגרורות, יוסרו בניתוח בלוטות הלימפה במלואן או בחלקן. ההיקף של כריתת בלוטות הלימפה הצוואריות תלוי בשיעור של התפשטות המחלה.
סיכום כריתת בלוטת הלימפה
לסיכום הנושא, במאמר זה דנו בהסרת בלוטות הלימפה וניתוחי כיס מרה. כפי שציינו ישנן בלוטות לימפה במקומות רבים בגוף והן בעלות תפקיד חשוב בסינון מזהמים ובהגנה הטבעית של הגוף. בניתוחי הסרת כיס מרה בגלל גידולים סרטניים יש להסיר את בלוטות הלימפה הנגועות. באופן כללי בלוטות הלימפה הן מקומות רגישים להתפתחות גדולים ראשוניים ומשניים.
