בכתבה זו נסקור תסמינים לאבנים בכיס המרה, כמו גם את תיאור האיבר ותפקודו ונדסקס קמעא על דרכי טיפול, אבחון וניתוח למען הקלה ואף ביטול הופעתם של תסמינים הקשורים לאבנים בכיס המרה ו/או הופעתן של האבנים עצמן.
מה הסיפור של כיס המרה?
כדי להתחיל, נרצה לבדוק את תפקידו של כיס המרה. ראשית, תפקידו לאגור נוזלי מרה. נוזלים ירקרקים אלו מופרשים מהכבד וזורמים כדרך דרכי המרה אל המעיים. בתוך המעיים, המרה עוזרת לספוג את האוכל השומני. שנית, מדובר באיבר קטן יחסית הדומה לאגס, הממוקם בצידו הימני התחתון של הכבד – בקו הפטמה הימנית. כיס המרה מורכב משלושה חלקים. הצוואר, הגוף והפונדוס.
הצוואה הוא החלק המחבר את גוף כיס המרה אל דרכי המרה. הגוף הוא החלק שמחבר את כיס המרה אל הכבד. בעוד הפונדוס הוא הקצה המורכב יחסית של כיס המרה, הקצה הקרוב לדופן הבטן. עם תום הארוחה, הגוף מפריש הורמון מיוחד שמטרתו לכווץ את כיס המרה, ובכך לעודד את יציאתה של המרה למעיים ולהשתתף בתהליך עיכול האוכל וספיגתו.
מה הסיפור של אבנים בכיס המרה?
מה הם אבנים בכיס המרה? ובכן, מדובר במצב רפואי לפיו מתגבשות אבנים בכיס המרה. תהליך ההתגבשות מתרחש כדרך משקעי שומן וחלבונים, עד שאפשר לקרוא להתגבשות זאת – אבנים. יש המייחסים את התהליך לחוסר איזון עם כולסטרול ועם זאת לא תמיד יש קשר, או לא תמיד ניתן לייחס קשר. בחלק מהמקרים, האבנים הנוצרות נראות כקטנות יחסית ואפשר שיפורקו על ידי מיצי המרה עצמן או יתמוססו במערכת העיכול. למעשה, יש הרואים זאת כתהליך מאוד טבעי המתרחש ברוב רובם של המקרים.
מה הערך בזיהוי תסמינים לאבנים בכיס המרה?
באם נוצרות אבנים כביכול, כדרך תהליך התגבשות בכיס המרה והן מתמוססות כשלעצמן – אין כמובן בעיה. סביר שלא תהיה תחושה באשר להימצאותן ולא יופיעו תסמינים המעידים על הימצאותן. אלא באם תהליך התגבשותן הפך אותן לאבנים גדולות יחסית, עד כדי חסימה של דרכי המרה – אפשר שזה יתבטא בהופעתם של תסמינים לאבנים בכיס המרה המבשרים על הימצאותן. זיהוי התסמינים מעודד פניה לאבחון וקבלת טיפול בהקדם.
מה הם תסמינים לאבנים בכיס המרה?
ניתן לחלק את הופעת תסמינים לאבנים בכיס המרה לכדי שלושה שלבים. השלב הראשון מתאפיין בחסימה התחלתית, או חלקית, של דרכי המרה. הביטוי הסימפטומטי של החסימה לכאורה ייראה כחוסר תיאבון, בחילות, הזעות, הקאות וכאבים בצד הימני העליון של הבטן בעיקר לאחר האוכל.
השלב השני של התסמינים, באם מתרחשת חסימה חמורה יותר בדרכי המרה, מתבטא בכאבי בטן עזים וממושכים יותר כמו גם רגישות לכאב באזור כיס המרה ואף הופעת סימני צהבת, חום וצמרמורת. השלב השלישי של התופעה הוא התפתחותה של דלקת בכיס המרה או בלבלב. הכאבים עצמם יימשכו תדירית יותר. באם הדלקת קשורה ללבלב, ייתכן שזה יעקב הקרנת כאב אל הכתף והגב בצד הימני. וכן הלאה תסמינים.
מה תסמינים לאבנים בכיס המרה מסמלים?
ברמת תסמינים לאבנים בכיס המרה, ניתן למנות את כל אלו המעידים על קיומם של המחלות הנגרמות או מתאפשרות כתוצאה מקיומן של אבנים בכיס המרה. לא אלו הקטנות מדי מכדי לייצר אפקט ומתמוססות בלאו הכי. אלא אלו הגדולות דיו, ואינן מתמוססות בו ברגע ועל כן מאפשרות חסימה של דרכי המרה ו/או אספקטים נוספים במערכת. בין התסמינים ניתן למנות עווית של כיס המרה, דלקת כרונית של כיס המרה, דלקת חריפה של כיס המרה (חום של למעלה מ-38 מעלות), דלקת של הלבלב, צהבת חסימתית, וכן הלאה.
האם ניתן לגשת לאבחון?
על כן, ניתן לראות בנקל מדוע לאנשים שונים בממסד הרפואי יש "אצבע קלה על ההדק", וזאת מתוך להתפתחות ההדרגתית האפשרית לתסמיני מחלות הנגרמות או המושפעות כתוצאה מאבנים בכיס המרה. אם קיים חשד לנוכחותן של אבנים בכיס המרה (בעקבות זיהוי תסמינים לאבנים בכיס המרה), ניתן לגשת לאבחון המתבצע על ידי אולטרסאונד בבטן, לפחות בחלק מהמקרים. מדובר בבדיקה שאיננה פולשנית ואיננה מערבת קרינה או מובילה לסיבוכים. כך שניתן לבצע אותה בנקל ובפשטות גם אם יש חשד קל יחסית. יתרה מכך, בדיקה זו תאפשר להבחין בין אבנים בכיס לבין בעיות אחרות הקשורות למערכת העיכול העליונה שאולי יש להן תסמיני דומים. ישנן בדיקות אחרות שניתן לעשות בהינתן רצון וצורך.
איך ניתן להשפיע על תסמינים לאבנים בכיס המרה?
יש כל מיני דרכים לסלק את האבנים ובכך לבטל הופעתם של תסמינים לאבנים בכיס המרה. בעבר ניתן היה להחיל טיפול תרופתי להמסתן או כדרך ריסוקן. כיום יש שאומרים שהוצאה לבדה לא תספק, כיוון שאפשר שיתפתחו ויתגבשו להן אבנים נוספות. יש בכך היגיון, כיוון שאם התפתחו במקום פעם אחת, משמע שהיה תהליך פנימי שהוביל לכך. על כן, ניתן לאפשר למטופל לזהות דרכים נוספות לחיות את חייו שאין בהן כדי לאפשר התפתחותן של האבנים. לדוגמה, שינוי תזונתי.
מה רופאים מסוימים חושבים על כריתת כיס מרה?
ועם זאת, ישנם רופאים בממסד הרפואי המוצאים לנכון להמליץ מראש ולמפרע על כריתת כיס המרה. הדעה הרווחת בממסד הרפואי בעיני בעלי מקצוע רבים היא שניתן לחיות כרגיל ללא כיס המרה עקב יכולתו של הגוף להפריש את המרה ישירות מהכבד למעיין בלי הפרעה.
אילו גישות מוכרות יש לניתוח הכריתה?
ניתוח זה יכול להתבצע בגישה הפתוחה או בגישה הלפרוסקופית (הנחשבת מודרנית יותר). במסגרת הניתוח הלפרוסקופי, מנקבים או מבצעים מספר נקבים ו/או חתכים קטנים בדופן הבטן מתוכם מוציאים את כיס המרה. הניתוח אורך כשעה וחצי ונחשב כשכיח יחסית בעולם הכירורגיה הכללית ויש המייחסים לו אחוזי הצלחה גבוהים. הגישה הלפרוסקופית מאפשרת מידת נמוכה יותר של פולשנות ותומכת (באופן יחסי) בהחלמה מהירה וקלה, לפחות בהשוואה לגישה הפתוחה במסגרתה נעשה חתוך ארוך לאורך הבטן.
מה הנוהל במקרי דלקת?
במקרים רבים, ניתוח לכריתת כיס מרה יכול להוביל לפתרון הבעיה ועל פי כן לנטרול או ביטול הופעתם של תסמינים לאבנים בכיס המרה. ועם זאת, באם תסמינים לאבנים בכיס המרה ממשיכים להופיע, יכול להיות שהיה גורם אחר שאפשר אותם מלבד אותן אבנים. ישנם מקרים, בהם לא מומלץ לבצע את הניתוח – לדוגמה, במצבי דלקת חריפה כיוון שזה יכול להוסיף עומס וסיבוכים לניתוח. במקרים שכאלו, אפשר שהמנתח יבחר לנתח בגישה הפתוחה. על פי כן, אם התסמינים מאובחנים בשלב הדלקת, אפשר שהטיפול יתבצע ראשית כל עם אנטיביוטיקה, כדי לטפלה טרם ההגעה לשלב הניתוח. אם בכך בחר המטופל.
לסיכומו של דבר – אילו תסמינים יכולים להזמין התערבות רפואית?
באופן כללי, ההמלצה לכרות את כיס המרה יכולה להגיע באם ישנם אבני כיס מרה, שבעקבותיהן מופיעים תסמינים לאבנים בכיס המרה. כאמור, מדובר בכאבים, דלקות, צהבת וכו'. במקרים בהם האבנים לא גורמות לתסמינים כאמור, אך כן קיים סיכון גבוה לסרטן כיס המרה, אפשר שתהיינה המלצה לכרות את כיס המרה. נכון הדבר גם למקרה שיש פוליפים בכיס המרה בגודל של למעלה מ-0.5 ס"מ. נכון הדבר גם למקרה של הסתיידות דופן כיס המרה – כלומר, כשיש דומי במראהו לפורצלן. וגם במקרים בהם ישנה בעיה תפקודית של ממש. משמע, באם יש מחלה המאפשרת לכיס המרה להתכווץ באופן שאינו תקין, המוביל לכאבים.
