בטן מלאה – על הבקע השפיגלי

בקע על שם שפיגל הינו בקע המתרחש באזור האפונורוזיס הספיגלאני – קו בבטן התחתונה המהווה נקודת תורפה מוכרת בבטן. הסובלים מבקע שפיגלי עלולים לחוש בבליטה כואבת בבטן התחתונה באחד מצידי הטבור. הבקע גורם למשיכת שק בשם פריטונאום המכיל איברי בטן שונים. כליאת איבר בתוך הבקע על שם שפיגל ללא אספקת חמצן (מצב השכיח ב-20% מהמקרים), מהווה מצב חמור מבחינה רפואית.

כיצד מאבחנים בקע שפיגלי ומה צורת הטיפול? התשובות לפניכם. 

מהם התסמינים של הבקע השפיגלי?

תסמיני הבקע השפיגלי משתנים מאדם לאדם בהתאם לחומרת הבקע. הסימפטום השכיח הינו בליטה או גוש מתחת לבטן או במידה. בדרך כלל הגוש יהיה רך למגע.

תסמין נוסף מוכר הינו כאבי בטן רצופים או באיים וחולפים בעוצמת כאב משתנה.

בנוסף, סימפטום ידוע לבקע שפיגלי הינו תחושת אי נוחות מוגברת בביצוע תנועת מעיים, אימון גופני או נשיאת משאות כבדים.

חשוב לדעת כי בקע שפיגלי עשוי לגרום לליקוי בפעולות המעיים.

גורמים לבקע על שם שפיגל

בקע שפיגלי בדומה לבקעים נוספים בבטן, נובע לרוב מחולשה של שרירי הבטן. חולשה עשויה להתפתח כתוצאה מפגיעה בבטן כגון: הרמת חפץ כבד יתר על המידה. בנוסף, בקע עלול להיווצר כתוצאה מעומס על שרירי הבטן כגון: שיעול כרוני, אלרגיות ועוד.

החלשות דפנות הבטן עלולה להיגרם מהצטברות עודף נוזלים בבטן מה שיגרום לבקע שפיגלי.

הריון ועודף משקל אף הם מהווים גורמי סיכון להתפתחות הבקע.

נציין כי בקע שפיגלי נפוץ בעיקר אצל גברים מעל גיל 50.

בקע שפיגלי נחשב לתופעה רפואית נדירה באופן יחסי.

כיצד יאובחן בקע שפיגלי?

בכל מקרה של חשד לבקע על פי התסמינים שנמנו לעיל, חשוב לפנות לרופא המטפל, כיוון שבקע שפיגלי לא חולף ללא טיפול.

אבחנת בקע שפיגלי תיעשה בדרך כלל באמצעות בדיקה גופנית . חשוב לפנות לרופא מומחה כיוון שבקע שפיגלי מורכב יותר לאבחון בשונה מבקעים אחרים. זאת בהתאם לעובדה כי לא תמיד ניכרים לעין בליטה או גוש. הבקע השפיגלי מטיבו מתפתח בתוך דופן השריר ועל כן לא תמיד הוא יהיה קל לאבחנה.

בדיקת בקע שפיגלי מקיפה עשויה לכלול מספר בדיקות:

  • בדיקת רנטגן
  • בדיקת אולטרסאונד
  • צילום CT.

בדיקות אלו תקבענה במדויק האם אכן קיים בקע שפיגלי.

סיבוכי בקע שפיגלי

חשוב שלא להתעלם מתסמיני הבקע השפיגלי בייחוד אם הם מלווים בכאבי בטן עזים, הקאות ובחילות. אלו עלולים להצביע על כליאה של בקע שפיגלי. כליאה זו מצביעה על חסימת זרימת הדם והחמצן לאיברים פנימיים שונים מה שעלול לגרום לסכנת חיים.

במקרה זה יהיה צורך לנקוט בניתוח חירום על מנת לתקן את הבקע ולהציל את האיברים בחילוצם מהבקע.

מהן דרכי הטיפול בבקע שפיגלי?

הדרכים יחידות לתיקון בקע זה הן כירורגיות. בניתוח, יפעל המתח לתיקון הבקע ולהחזרת האיברים למקומם הטבעי, קיים גם הליך זעיר פולשני – לפרוסקופי. הכירורג יבצע חתך זעיר בבטן ויטפל בבקע באמצעות מכשור מזערי הכולל מצלמה קטנה המושחלת אל חלל הבטן ומאפשרת למנתח לראות את הנעשה בחלקה הפנימי.

סיכונים בטיפול בבקע

קיים סיכון לזיהום, או להיווצרות של חבורת תת עוריות. חשוב לפנות לטיפול רפואי מיידי בכל מקרה של כאב עז, דימום מוגבר, הקאות או עליית חום הגוף.

התאוששות מניתוח לטיפול בבקע שפיגלי

החלמה מניתוח בסגנון זה עשויה להימשך בין 3-6 שבועות בניתוח בצורה המסורתית לעומת 1-2 שבועות בטיפול לפרוסקופי. חשוב מאוד להימנע מפעילות מאומצת במהלך ההתאוששות למניעת דימומים וסיבוכים נוספים באזור הניתוח.

על מה דיברנו עד כה?
שתפו את המאמר:
ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית
ד"ר אלדד פובזנר - מומחה לכירורגיה כללית ולפרוסקופית

בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

התמחות בכירורגיה כללית בבי"ח בילינסון. חבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

מנהל המערך הכירורגי בבי"ח השרון – מרכז רפואי רבין.