בין אם מדובר בתחושות של אי נוחות וכאבים יוצאי דופן ובין אם מדובר בבדיקות תקופתיות ושגרתיות, כולנו פונים בשלב כזה או אחר בחיינו לביקור אצל רופאים מומחים וביניהם גם פרוקטולוג. אז אם תהיתם לעצמכם מיהו הפרוקטולוג ומהן הסיבות לקבוע תור לרופא פרוקטולוג, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלפניכם
מיהו רופא פרוקטולוג?
הגוף שלנו מורכב ממספר רב של איברים ומערכות שונות ובהתאם לכך, ניתן למצוא מגוון רופאים מומחים מסוגים שונים, כאשר אחד מהם הוא רופא פרוקטולוג, המוכר גם בשם כירורג קולורקטלי. רופא פרוקטולוג הוא רופא מומחה בתחום הכירורגיה של אזורי המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת.
אילו פרוצדורות רפואיות מבצע רופא פרוקטולוג?
על מנת לאבחן את הבעיות הקשורות באזורי המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת, רופא פרוקטולוג יבצע את הפרוצדורות הרפואיות הבאות:
בדיקת אצבע
בבדיקה זו, הרופא יחדיר אצבע עטופה בכפפה לאזור פי הטבעת בכדי לזהות מקרוב ולאתר בליטות, נפיחות וגידולים.
אנוסקופיה
בדיקת אנוסקופיה היא בדיקה הנעשית באמצעות מכשיר רפואי מיוחד (אנוסקופ) בדמות צינור קשיח שבראשו מצלמה זעירה, באמצעותה ניתן לראות מצבים לא תקינים, כמו פוליפים דלקות וטחונים פנימיים, הנמצאים בעומק אזור פי הטבעת.
קולונוסקופיה
בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה אבחנתית וטיפולית, בה מוחדר מכשיר הקולונוסקופ דרך פי הטבעת אל המעי הגס, כאשר מלבד האפשרות לראות מקרוב את המתרחש במעי הגס, ניתן גם ליטול דגימות רקמה (ביופסיות) לבדיקה במעבדה.
בדיקת דימות (אולטרסאונד)
בדיקת דימות היא בדיקה בה נעשה צילום אולטרסאונד באזור החלחולת והמעי הגס.
ניתוחים
בין הפרוצדורות הרפואיות הפולשניות שרופא פרוקטולוג יכול לבצע נמצאים הניתוחים השונים שנועדו בעיקר לטפל במחלות שונות, להסיר גידולים ואזורים נגועים ועוד.
הסיבות הנפוצות לדחיית ביקור אצל הפרוקטולוג
אנשים רבים נוטים לדחות את הביקור אצל הפרוקטולוג בשל מגוון סיבות, כמו תפיסות שגויות, פחד מהפגיעה בפרטיות, איסורים תרבותיים ובעיקר, תחושת המבוכה הנלווית לאי הנוחות בשל האופי האינטימי של הבעיה הרפואית. יחד עם זאת, חשוב להבין כי מטרת הביקור אצל הרופא הפרוקטולוג היא להקל את הכאבים שלכם ופעמים רבות גם למנוע את הסתבכות המצב הרפואי ולזהות מבעוד מועד מצבים רפואיים היכולים להתפתח למצבים מסכני חיים.
מהן הסיבות לקביעת תור לפרוקטולוג?
בשל אי הנוחות סביב הנושא, לא מעט אנשים אינם מודעים לסיבות בגללן חשוב ומומלץ לקבוע בהקדם האפשרי תור לפרוקטולוג ומבין מגוון הסיבות הקיימות, ריכזנו לפניכם 15 סיבות עיקריות ונפוצות:
- טחורים
הטחורים, הנמצאים באזור הרקטום התחתון ובפי הטבעת, הם כלי דם הנמצאים בגופו של כל אחד מאיתנו, אך כאשר הם נמתחים או מתרחבים, הרי שהם יכולים לגרום לכאבים עזים, דלקות וקרעים. את הטחורים ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: טחורים חיצוניים (נמצאים באזור פי הטבעת ובאזורים סמוכים) וטחורים פנימיים (נמצאים ממש בתוך פי הטבעת) ובאמצעות בדיקת פרוקטולוג, ניתן לברר את מצב הטחורים ולשלול סכנות בריאותיות.
- פיסטולות ומורסות
פיסטולות באזור פי הטבעת הן חיבור לקוי בין פי הטבעת לפני העור. חיבור לקוי זה מלווה לרוב במורסות דלקתיות, הנגרמות בשל זיהום חריף ודלקות מעיים ובמידה ואתם מרגישים כאבים חזקים באזור הרקטום / פי הטבעת וסובלים מהפרשת מוגלה מהאזור, כדאי יהיה לפנות לפרוקטולוג מומחה בהקדם.
- פיסורות אנאליות
פיסורות אנאליות הן תופעה של סדק בפי הטבעת, אשר אמנם נראה כפצע זעיר, אך גורם לכאבים מהותיים, המלווים בדימומים ותופעות מציקות נוספות. פיסורה אנאלית נגרמת לרוב של פציעה מקומית, כאשר גורמי הסיכון הבולטים להופעתה הם עיצרות, זרימת דם מופחתת לאזור, מגע מיני אנאלי ועוד.
- דלקות וזיהומים
היגיינה ירודה וחדירת חיידקים ומזהמים שונים מלאזור פי הטבעת, הם רק חלק מהגורמים העלולים להביא להיווצרות דלקות וזיהומים באזור פי הטבעת, אשר בין הנפוצים מביניהם הוא וירוס הפפילומה, העלול להתפתח לכדי גידולים סרטניים. פנייה מוקדמת לפרוקטולוג מומחה תסייע לנו לזהות מבעוד מועד את הדלקות והזיהומים ולהתאים את הטיפול הרפואי היעיל ביותר למקרה שלכם.
- גידולים שפירים / ממאירים
הגורמים השונים להופעת גידולים שפירים (אשר אינם מתפשטים בגוף) וגידולים ממאירים (בעלי יכולת התפשטות לאיברים סמוכים) אמנם אינה ידועים במאת האחוזים, אך ניתן בהחלט להצביע על גורמים מגבירי סיכון, דוגמת מערכת חיסון חלשה ועישון. גידולים שפירים וממאירים יכולים להופיע באזור פי הטבעת, הרקטום והקולון וזיהוי מוקדם שלהם על ידי רופא פרוקטולוג, יסייע בסבירות גבוהה להגיע לתוצאות טיפול מיטביות.
- הפרעות התרוקנות
פעולת מעיים בכלל היא חלק מהותי משגרת חיינו ופעולת מעיים תקינה בפרט, תאפשר לנו לשמור על איכות חיים נורמטיבית וכמובן, על בריאותנו. בשלבים הראשונים לגילוי הבעיה ניתן אמנם לנקוט בשינוי הרגלי תזונה בכדי להביא להקלה בהפרעות ההתרוקנות, אך ככל ושינויים אלו אינם משיגים את המטרות הרצויות, כדאי יהיה לפנות לרופא פרוקטולוג בהקדם.
- עצירות
עצירות היא תופעה שכיחה למדי, אשר לפי הערכות קיימת אצל אחד מכל חמש אנשים באוכלוסייה, כשהיא מתבטאת בעיקר במאמץ רב בעת פעילות התרוקנות וירידה בתדירות היציאות. במרבית המקרים, מדובר בתופעה חולפת אשר אינה מצריכה התערבות רפואית, אך ככל ומדובר בעצירות כרונית ותחושות חריגות של כאבים, הקאות, דימומים ורידיה במשקל, מומלץ לפנות בהקדם לפרוקטולוג מומחה.
- אי שליטה על הסוגרים
ירידה ביכולת השליטה על פי הטבעת, מביאה לאי נוחות רבה, כאשר תופעה זו נפוצה בעיקר במקרים של אוכלוסייה מבוגרת, ניתוחים ודלקות באזור פי הטבעת ובקרב נשים בהריון. אפשרויות הטיפול בבעיה זו הן רבות, כאשר על סמך הבדיקות המתאימות, הפרוקטולוג יתאים עבורכם את הטיפול הנדרש.
- דימומים
דימומים מאזור פי הטבעת עלולים להעיד על בעיות ומחלות שונות, כאשר אבחון וזיהוי מוקדם של מקור הדימום, יוכל לסייע בצורה ניכרת להחלמה מלאה וחזרה מהירה לשגרה.
- מחלות מעיים
מחלות מעיים הן מחלות שכיחות למדי ובין הנפוצות מביניהן נמצאות מחלת הקרוהן וקוליטיס הקיבה. פנייה לפרוקטולוג במקרים כאלו תסייע לנו להבין את מיקום המחלה ודיכוי התסמינים ובשלב הבא, מניעת התלקחות המחלה וסיבוכים מיותרים.
- חסימת מעיים
חסימה חלקים או מלאה של המעי עלולה לפגוע במעבר תקין של המזון, נוזלים וגזים בגופנו ובכך, לגרום לכאבים עזים ומצבים מסכני חיים. חסימת מעיים יכולה להתרחש בשל מגוון מקרים, כמו אבני מרה, גופים זרים, גידולים, בקע ועוד, והדרך המומלצת לאבחון מדויק וטיפול מתאים היא פנייה מוקדמת לפרוקטולוג.
- צניחת הרקטום
צניחת הרקטום היא מצב רפואי בו הרקטום זז ממקומו התקין, תופעה הנגרמת בעיקר בשל היחלשות השרירים התומכים ברקטום. תופעה זו אמנם אינה מסכנת חיים, אך משפיעה בהחלט על איכות החיים ולכן, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי בהתאם.
- תיקון מומים מולדים
תיקון מומים מולדים באזור פי הטבעת הוא אמנם מקרה נדיר למדי, אך בהחלט קיים ומצריך פעמים רבות התערבות של פרוקטולוג מומחה ומנוסה בתחום.
- אנמיה לא מוסברת
אחת ההשפעות של מחלות המעיים השונות היא אנמיה לא מוסברת, כאשר פעמים רבות פרוקטולוג מומחה יוכל לסייע לנו באבחון מדויק של הבעיה.
- בדיקות שגרתיות (לאחר גיל 50 / מחלות תורשתיות)
פנייה לפרוקטולוג אינה חייבת להיעשות רק במקרים של כאבים, דימומים ומחלות שונות, אלא גם כחלק מבדיקות שגרתיות לאחר גיל 50 ובמקרים בהם קיימות מחלות תורשתיות במשפחה.
