תקופת ההריון בעיקר בהריונות חוזרים עשויה לגרום להיחלשות רקמת החיבור הסיבית באזור הטבור עד ליצירת קרע כתוצאה מהיווצרות עומס יתר על דופן היתר. תופעת הבקע הטבורי מתבטאת בדחיקת איברים ורקמות בבטן לכיוון העור החיצוני ומכונה גם "קילה" או "הרניה". הבקע הטבורי בהריון נחשב לבקע נרכש ועשוי לגרום לתופעות שונות. סובלת מבקע טבורי? קראי על דרכי הסיכונים, דרכי המניעה והטיפול הנדרש.
מהו בקע טבורי?
בקע טבורי הינו תופעה של היחלשות דופן הבטן או היווצרות הבקע באזור הטבור. בקע זה גורם לבליטת האיברים הפנימיים: המעי או שומן תוך בטני. בליטת האיברים החוצה מכונה "שק השבר".
בקע טבורי נפוץ בקרב תינוקות ומתרחש בעקבות סגירה בלתי הרמטית של דופן הבטן לאחר נשירת גלד הטבור. בקע טבורי זה נקרא "בקע מולד" ועתיד להיסגר בעצמו עד תום 3 השנים הראשונות.
לעומתו, בקע טבורי נרכש הנפוץ בקרב נשים הרות נצר כתוצאה מלחץ חזק על דופן הבטן והוא לרוב אינו נסגר מעצמו.
דרכי המניעה המומלצות בקרב הסובלות מבקע טבורי בהריון
אורח חיים בריא יותר הוא המתכון הבטוח למניעת בקע טבורי וכן להקלה על תסמינים לאחר היווצרות של בקע טבורי בקרב נשים בהריון:
- אכילת ארוחות גדולות ידועה כמגדילה את הסיכון לבקע טבורי. הימנעי מאכילת יתר, משכיבה ומהתכופפות לאחר הארוחה. בנוסף, מומלץ לצאת לאחר האוכל להליכה קצרה או אפילו להסתובב בתוך הבית מעט כדי להקל על העומס המוטל על דופן הבטן.
- בזמן עשיית צרכים יש להפחית לחץ. כדי למנוע לחץ רב יש לטפל בעצירות כרונית.
- בקרת משקל גוף בצורה מאוזנת עשויה להפחית סיכון לבקע טבורי. יש להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך לגבי טיפול במשקל עודף בזמן הריון. רופא או דיאטנית עשויים למצוא יחד איתך נוסחה מתאימה להפחתת המשקל כאמצעי מניעה לבקע טבורי בהריון.
- טיפול בשיעול כרוני עשוי להיטיב הרגשה כללית ובנוסף להפחית סיכון להיווצרות בקע טבורי כתוצאה מלחץ פנימי המופעל על דופן הבטן.
- שגרת אימונים קבועה לחיזוק השרירים שסביב הטבור עשויה למנוע את היחלשות הרקמה. התייעצי עם פיזיותרפיסט לגבי פעילות אימונים מותאמת שתיעשה באופן מקצועי מבלי שייגרם נזק נוסף לאזור הבקע.
כיצד תדעי אם את סובלת מבקע טבורי?
קיימים תסמינים ברורים לבקע טבורי:
- נפיחות באזור הטבור ללא ליווי של כאב.
- תחושת כאב באזור הבטן בזמן מאמץ או בזמן שיעול. יש לבדוק אם בתנוחת שכיבה הכאב כמעט נעלם.
- כאבים המתחזקים בשעת מאמץ.
- נציין כי טבור בולט אינו בהכרח סימן לבקע טבורי. בכל מקרה של תהיה יש להיוועץ בכירורג פלסטי.
בקע טבורי – הסיכונים
הסיכון העיקרי של תופעת הבקע הטבורי הינו "כליאת בקע" – מצב בו איברים פנימיים (לרוב, חלקים מהמעי) נכלאים בתוך "שק השבר" ללא יכולת יציאה. מצב זה מסכן חיים כיוון שניתוק האיבר מאספקת דם מחומצן עלולה לגרום לנמק. מצב זה מצריך פניה בהולה לבית חולים לביצוע ניתוח חירום.
סימנים לכליאת בקע:
- כאב עז באזור הבקע הטבורי.
- היעדר יציאות.
- הקאות.
- התנפחות "שק השבר".
- בחילות.
כיצד ניתן לטפל בבקע טבורי?
תיקון מצב של בקע טבורי בנשים הרות אינו נעשה מעצמו. מנוחה מקלה על התסמינים אך אינה מהווה פתרון לטווח הרחוק.
הטיפול המומלץ הוא ניתוח לתיקון הבקע הטבורי. הניתוח אינו מוגדר כדחוף ולכן ניתן לקבוע אותו למועד הרצוי. בקע טבורי זעיר שאינו מפריע לאישה ההריונית אינו מצריך טיפול. יש לבצע מעקב שגרתי לאיתור סיבוכים והתפתחות הבקע.
שיטות הניתוח בבקע טבורי
שני סוגי הניתוחים לתיקון בקע טבורי מבוססי אותו עיקרון: החדרת רשת סינתטית לייצוב דופן חלל הבטן.
השיטות נחלקות לשיטה פתוחה וסגורה:
ניתוח בקע טבורי פתוח
הרופא המנתח יבצע חתך בדופן הבטן , יפריד ויכניס את שק השבר פנימה למקומו הטבעי, לאחר ההכנסה יניח ויקבע את רשת התמיכה.
ניתוח בקע טבורי – השיטה הלפרוסקופית
בשיטת נתיחה זו יעשו 3 חתכים: בדופן הבטן ובשני צדדיה. כעת יוציא המנתח את תכולת השק וינקה את הסביבה באזור הבקע.
בניתוח הלפרוסקופי שק הבקע נשאר על מכונו ורק פתח הכניסה לאזור הבקע נסגר באמצעות רשת.
הרשת מוחדרת לבטן הפנימית כשהיא מגולגלת היטב והיא נפרסת מרחוק על ידי המנתח כשהיא כבר שוכנת פנימה.
השיטה הלפרוסקופית נחשבת כקלה יותר להחלמה ובעלת סיכון נמוך יותר להתפתחות זיהומים. אולם ניתוח בשיטה זו אורך שעות רבות יותר ונדרש להיעשות בידי מנתח מומחה המיומן בשיטה. ניתוח זה במידה ונעשה בידיים לא מקצועיות דיין – עלול לגרום להישנות הבקע הטבורי.
בקע טבורי בקרב נשים בהריון – סיכום
בקע טבורי הינו תופעה שכיחה בקרב נשים בהריון בשל עודף המשקל היוצר עומס על רקמת הבטן החיצונית. הסיכון בבקע טבורי הינו היווצרות תופעת כליאת בקע המתארת מצב של כליאת איברים פנימיים בשק השבר. ניתן למנוע בקע טבורי באמצעות אכילת ארוחות קטנות, הימנעות מהפעלת לחץ על דופן הבטן ושמירה על משקל גוף תקין. ניתן לטפל בבקע טבורי באמצעות ניתוח בשיטה סגורה ובשיטה זעיר-פולשנית. בכל מקרה חשוב לבצע מעקב סדיר למניעת סיבוכים רפואיים באזור הבקע. בכל מקרה של שאלה או ספק בריאותי יש לפנות לרופא/ת הנשים לקבלת דיאגנוזה והמלצה מקצועית.
