ניתוחי בקע הם מהניתוחים השכיחים ביותר שמתבצעים בעולם הכירורגיה הכללית כיום. כפי שניתן לצפות, יש יותר מסוג אחד של ניתוח בקע. הניתוחים יכולים להיות שונים זה מזה גם בשיטת הניתוח עצמה וגם בסוג הבקע שבו הניתוח מטפל. אם אתם סובלים ממצב של בקע, חשוב שתכירו את האפשרויות הניתוחיות הקיימות כיום, ותקבלו את הייעוץ המקצועי ביותר שתוכלו לקבל, בכדי לבחור בשיטת הניתוח הנכונה ביותר.
קודם כל – מהו בקע?
בקע, שידוע גם בשם העממי קילה או בשם הרפואי הרניה, הוא מצב בו רקמה מסוימת (כמעט תמיד באזור הבטן) פורצת (בוקעת) דרך קיר הבטן, וספציפית דרך רקמת השריר שעוטפת את קיר הבטן. מצב זה יכול להיגרם במספר נקודות ברחבי חלל הבטן, וסוגי הבקעים השונים מגיעים עם סימפטומים שונים ועם גורמים שונים. נעבור על סוגי הבקעים והגורמים להם בהמשך, אבל בשורה התחתונה חשוב להבין כי בקעים הם מצב רפואי שצריך וניתן לטפל בו ולא חייבים "לחיות איתו".
במקרים רבים, אנשים בוחרים להתמודד עם הכאב וחוסר הנוחות היום יומיים שלהם ולא פונים לטיפול רפואי שיתקן את הבקע ממנו הם סובלים, וכך הם מסתכנים בהחמרת המצב ופוגעים באיכות חייהם באופן משמעותי. למרות שבמרבית המקרים בקעים לא נחשבים למצב חירום רפואי, בהחלט קיימים מצבים בהם בקעים הופכים למצב מסוכן בו צריך לטפל במהירות. במצבים אלה, בהם הבקע נכלא על ידי רקמת השריר דרכה הוא פרץ, הבקע מכונה בקע כלוא ויכול להתפתח נמק תוך זמן קצר. במצב זה, יש לפנות לניתוח לתיקון של הבקע ואולי אפילו לכריתה של חלק המעי הנמקי.
לכן, חשוב לטפל בבקע כבר בשלב מוקדם ולא לחכות ולחיות עם הכאב – ולשם כך חשוב להכיר את האופציות הניתוחיות. בכדי לעשות זאת, צריך קודם כל להכיר את סוגי הבקעים והגורמים להם.
אילו סוגי בקעים קיימים וממה הם נגרמים?
- הבקע השכיח ביותר, ממנו סובלים על פי ההערכות בין 5 ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה בימי חייהם (וכ-25% מכלל הגברים), הוא בקע מפשעתי. בקע מפשעתי מתחלק בעצמי לתתי סוגים, כשחלק מהבקעים פורצים במקביל לצינורית הזרע (או רצועה שמקבילה לה בקרב נשים) וחלק דרך התעלה הפמורלית המגיעה לאזור הירכיים.
- הבקע השני בשכיחותו, שהוא השכיח ביותר בקרב נשים ובעיקר לאחר לידות, הוא בקע טבורי – פריצה של בקע דרך הטבור, כשבדרך כלל הבקע הוא קטן וניתן "להחזיר" אותו בקלות באמצעות האצבע, אך הוא פורץ שנית דרך הטבור זמן קצר לאחר מכן. הגורם המשמעותי ביותר כאן הוא היחלשות של דופן הבטן בשל לחץ משמעותי על רקמה זאת, כשהסיבה השכיחה ביותר להיחלשות זו היא כאמור הריונות.
- בקע אפיגסטרי, כלומר בחלקה העליון של הבטן, הוא נדיר יותר וקורה בעיקר בקרב גברים בוגרים (אבל פחות בזקנים). בקע זה נכלא לעתים קרובות יותר, ולכן במרבית המקרים מתייחסים אליו כאל מצב חירום בו צריך לטפל ניתוחית במהירות, גם אם בעת האבחנה הוא עדיין לא כלוא ונמקי.
- סוגים נדירים יותר של בקעים הם בקעים דרך פצעים ניתוחיים קודמים, וכן בקעים סרעפתיים בהם רקמת מעי פורצת מעלה דרך הסרעפת ומקשה על הנשימה.
למרות שלכל בקע יש את הגורמים הייחודיים שלו, ישנם גורמים אבסולוטיים שמובילים לעתים שכיחות לבקע בקרב כלל האוכלוסייה ובכל סוגי הבקעים. הגורמים הללו כוללים גיל מבוגר, מצבים המעלים את הלחץ בחלל הבטן כמו עצירות או שיעול כרוני, פציעות בטן ובקעים קודמים, נטייה משפחתית וכן עישון.
ניתוח הוא השיטה היעילה ביותר לתיקון בקע
בכדי לרפא בקע באופן מלא ולאפשר למטופל לחיות בלי הכאבים וחוסר הנוחות שכרוכים בו, יש צורך לפנות לתיקון כירורגי, או במילים אחרות – לניתוח. גם אם הבקע לא נחשב דחוף או מסובך, מומלץ תמיד לתקן את הבקע לפני שהוא הופך לסימפטומטי או אפילו מסוכן. המצבים היחידים בהם מומלץ להמתין עם הניתוח, וגם אז רק לזמן קצר יחסית, הם בנשים במהלך וזמן קצר לאחר היריון. גם במטופלים בהם ישנה בעיה ספציפית לנתח, כמו למשל מטופלים שלא יכולים לעבור הרדמה מלאה, ממליצים לבצע את הניתוח תחת תנאים בהם המטופל מסוגל לעמוד (הרדמה מקומית למשל).
סוגי הניתוחים השכיחים לתיקוני בקעים כיום
באופן כללי, ישנן 2 גישות מרכזיות לניתוחים לתיקון בקע בעולם הכירורגיה הכללית כיום: הגישה הפתוחה והגישה הסמי-פולשנית או הלפרוסקופית. תחת כל אחת מהשיטות האלה יש תתי-שיטות, ולא כל ניתוח פתוח או לפרוסקופי נראה זהה או אפילו דומה לניתוח אחר אצל מטופל אחר, שכן חלק משמעותי מהעבודה הכירורגית הוא התאמה למצב של כל מטופל כפי שהוא משתקף בהדמיות ובמהלך הניתוח. עם זאת, ניתן להסביר באופן כללי על שיטות הניתוח השונות:
- ניתוח פתוח היה שיטת הבחירה לניתוחי בקע בעבר, וגם כיום מתבצעים לא מעט ניתוחים פתוחים לתיקוני בקע בישראל ובעולם כולו. בניתוחים אלה, כפי שניתן להבין, מתבצעת פתיחה מלאה של הבטן על מנת לתקן את הבקע, בין אם מדובר בבקע מפשעתי, טבורי, אפיגסטרי או אחר. תיקון הבקע עצמו מתבצע דרך אחת משתי שיטות מרכזיות – תפירה של רקמות בריאות אחת לשנייה לאחר דחיפה פיזית של הבקע חזרה למקומו הטבעי, או הנחה של רשת ניתוחית מיוחדת שמונעת מהבקע לפרוץ שנית. אם הדבר אפשרי, במרבית המקרים נבחר להשתמש ברשת.
- ניתוח סמי-פולשני או לפרוסקופי מתבצע באמצעות 3 חתכים קטנים שנחתכים בנקודות קבועות בבטן, דרכם מוכנסים טרוקארים (ציוד רפואי שמאפשר לצלם את פנים הבטן ולבצע פעולות כירורגיות מדויקות שונות). בשיטה זו לא פותחים את הבטן באופן מלא, אלא מנפחים את חלל הבטן באמצעות גז בכדי שניתן יהיה לבצע את הפעולות הניתוחיות, ולאחר מכן מבצעים בצורה מדויקת את תיקון הבקע במיקום הרלוונטי. גם כאן בדרך כלל שיטת הבחירה לתיקון הבקע עצמו תהיה באמצעות רשת, שמוכנסת בשיטה זו דרך הטרוקאר.
ניתוחים לתיקון בקע מתבצעים לרוב בהרדמה כללית, כשניתוחים לפרוסקופיים מתבצעים תמיד בהרדמה כללית. עם זאת, במצבים בהם מעדיפים או חייבים להימנע מהרדמה כללית, ניתוחים פתוחים יכולים להתבצע גם בהרדמה מקומית או הרדמה אזורית של כל פלג הגוף התחתון.
איך בוחרים בסוג הניתוח המתאים ביותר למצבכם?
בחירה בשיטת הניתוח המתאימה ביותר לכל מצב של בקע תלויה במספר רב מאוד של גורמים – המצב הרפואי של המטופל, סוג וחומרת הבקע, ההחלמה האפשרית אחרי הניתוח וכמובן שגם ההעדפות של כל מטופל ומטופלת. עם זאת, המפתח לבחירת סוג הניתוח הנכון ביותר למצבכם, כמו גם לביצוע הניתוח ברמה הגבוהה ביותר, הוא פנייה למנתח הנכון במצבים של בקע. אם אתם סובלים או שאתם חושבים שאתם סובלים ממצב של בקע מכל סוג, מומלץ מאוד לפנות לכירורג כללי ברמה הגבוהה ביותר, שידע לאבחן, להמליץ ולטפל בבקע מקצה לקצה. חשוב לציין שלא כל הכירורגים ידעו לתת מענה עבור כל סוגי הניתוחים, ובדרך כלל אם רוצים לבצע תיקון בקע לפרוסקופי (לו יתרונות רבים מבחינת ההחלמה וצמצום הטראומה בבטן), יש לפנות לכירורג שמתמחה בכך באופן ספציפי, כמו ד"ר אלדד פובזנר.
