כיס המרה הוא איבר הצמוד לכבד, שממלא תפקיד בעיכול ובספיגה שמתבצעים במערכת העיכול שלנו. במצבים של מחלות שונות בכיס המרה, הטיפול השכיח והנכון ביותר הוא כריתה של כיס המרה, שמתבצעת כמובן באמצעות ניתוח. ניתוחי כיס מרה הם ניתוחים שכיחים למדי, אך ישנם כמה סוגים של ניתוחים כאלה. מהם סוגי ניתוחי כיס המרה השכיחים כיום, איזה ניתוח הכי מומלץ ומתאים למרבית המטופלים, ומה עוד חשוב לדעת על הפרוצדורה? נבין כעת.
קצת רקע על כיס המרה
כיס המרה הוא איבר קטן יחסית, הממוקם בחלק הימני והתחתון של הכבד, ושתפקידו לאגור את נוזל המרה המיוצר בכבד ומופרש למערכת העיכול. נוזל המרה הוא נוזל בעל גוון ירוק כהה, שזורם מהכבד וכיס המרה אל מערכת העיכול ושם מסייע בפירוק המזונות השונים ובספיגה של הרכיבים החיוניים באוכל לדופן המעי ומשם לגוף כולו. על אף שהמרה עצמו היא ללא ספק חלק חיוני בתפקוד התקין של מערכת העיכול ושל הבריאות הכללית שלנו, כיס המרה הוא למעשה לא איבר חיוני בפני עצמו. במצב רגיל ובריא, כיס המרה יאגור את נוזל המרה שמיוצר בכבד ויפריש אותו למערכת העיכול. עם זאת, במצבים בהם אין לאדם כיס מרה משום שהוא עבר ניתוח לכריתת איבר זה, הכבד יפריש בעצמו את נוזל המרה ישירות למערכת העיכול לאחר ייצורו, ללא תיווך של כיס המרה. משום כך, במצבים הקשורים לכיס המרה שגורמים למחלות בכיס עצמו או באיברים אחרים, טיפול הבחירה במרבית המקרים הוא כריתה של כיס המרה.
מתי נצטרך לכרות את כיס המרה?
המצב השכיח ביותר שבעקבותיו יש צורך בכריתה של כיס המרה הוא אבנים בכיס המרה. אבנים אלה יהיו לרוב אבני מרה (כלומר, נוזל מרה שהתקשה). בחלק מהמקרים האבנים תהיינה סימפטומטיות, כשהתסמין השכיח ביותר בעקבות אבן בכיס המרה הוא כאבים ברום הבטן, בעיקר לאחר אכילה. האבנים האלה, בכיס המרה או בדרכי המרה, יכולות גם להוביל להתפתחות של דלקת לאחר זמן קצר, כשדלקת בכיס המרה יכולה להוביל בפני עצמה למצב של צהבת. עוד תסמין חמור שיכול להתפתח בעקבות אבנים בכיס המרה, שחוסמות את דרכי המרה שמובילות בין השאר ללבלב, הוא דלקת בלבלב – מחלה שהרבה יותר מורכב לטפל בה מהאבנים עצמן.
גם כאשר אבנים בכיס המרה אינן סימפטומטיות אלא מופיעות כממצא מקרי בהדמיה או בדיקה אחרת, אך מדובר באבנים גדולות שהפוטנציאל שלהן לפתח סימפטומים או אפילו לעבור התמרה סרטנית הוא גדול – הטיפול המקובל הוא כריתה של כיס המרה. עוד מצבים שמומלץ לכרות בהם את כיס המרה הם הסתיידות של דופן האיבר, בעיות תפקודיות של כיס המרה שמובילות לכאבים או לבעיות עיכול, וכן פוליפים בעלי פוטנציאל התמרה סרטנית גבוה.
כל המצבים האלה, כאשר הם אינם מטופלים בזמן ובצורה יעילה, הם בעלי פוטנציאל מסוכן, והם יכולים להחמיר ולהגיע עד כדי סכנת חיים למטופל. משום כך, טיפול הבחירה היעיל ביותר המקובל בכמעט כל מחלה ומצב הקשורים לכיס המרה – הוא כריתה ניתוחית. כעת, נבין אילו אפשרויות קיימות בביצוע הכריתה הזאת.
ניתוחי כיס מרה – סוגים ושיטות
כמו כמעט כל סוג אחר של ניתוח בתחום הכירורגיה הכללית (כירורגיה של הבטן ומערכת העיכול), גם בניתוחי כיס מרה ישנם שני סוגי ניתוחים עיקריים, כששיטות הניתוח עצמן יכולות להיות שונות מאוד בהתאם למצב בו מטפלים ולמצב הבריאותי של המטופל עצמו. סוגי הניתוחים המרכזיים הם ניתוח פתוח, וניתוח זעיר-פולשני המכונה גם ניתוח לפרוסקופי.
- הניתוח הפתוח, כשמו כן הוא, הוא ניתוח בו מתבצעת פתיחה של הבטן ומתבצע תהליך ניתוחי מלא ופולשני. בעבר, ניתוחים פתוחים היו למעשה האופציה היחידה שהייתה קיימת לכריתה של כיס המרה. בניתוחים אלה אמנם כורתים יחסית בקלות את כיס המרה, והמצב בו צריך לטפל בדרך כלל מטופל בצורה יעילה למדי – אך פרופיל הסיבוכים שלהם הוא יחסית רחב, ולכן פחות ופחות אנשים בוחרים בסוג כזה של ניתוח אם יש להם אופציה כיום.
- ניתוח זעיר-פולשני, או בשם הלועזי שלו ניתוח לפרוסקופי, הוא ניתוח שמתבצע באמצעות מכשור מתקדם שנועד לצמצם את רמת הטראומה שמעבירים את המטופל במהלך הניתוח. ניתוח זה מתחיל ביצירת שלושה חתכים קטנים בבטן של המטופל, כשדרך כל אחד מהחתכים האלה מכניסים מכשיר שנקרא טרוקאר – רצועה מתכתית ארוכה שניתן לשלוט בה מבחוץ, עם ציוד אופטי וצילום שמאפשר לנווט בחלל הבטן, ואמצעים ניתוחיים לביצוע הפעולות עצמן לאחר ההגעה למקום הניתוח. עם תחילת הניתוח, מתבצע ניפוח של חלל הבטן באמצעות גז ניתוחי מיוחד, שמאפשר למנתח לנווט בחלל הבטן בצורה פשוטה ונוחה יחסית. הפעולה עצמה, עם ההגעה של הטרוקארים לכיס המרה, למעשה זהה לחלוטין לפעולה המתבצעת בניתוח כיס מרה פתוח, והיא כריתה פשוטה של כיס המרה תוך שמירה על כל הרקמות שסביב למיקום הכריתה. את כיס המרה עצמו מעבירים דרך הטרוקאר החוצה מהגוף.
סיבוכים אפשריים והחלמה
אין ניתוחים שאין להם סיבוכים כלל, וגם בניתוחי כיס מרה בהחלט יכולים להופיע סיבוכים שונים, בהתאם לסוג הניתוח שבו בוחרים. אחת הסיבות המרכזיות שבגללן מרבית המטופלים כיום מעדיפים ניתוחים לפרוסקופיים על פני ניתוחים פתוחים, בניתוחי כיס מרה ובכמעט כל סוג אחר של ניתוח, היא שמדובר בניתוחים בעלי פרופיל סיבוכים מצומצם בהרבה. הסיבוכים הייחודיים לניתוחים לפרוסקופיים הם כאבים חולפים באזור הכתפיים (בשל הגז הניתוחי שמתפשט לאזור זה), וכן זיהומים או השקות של המעי באזורי החיתוך. בניתוחים פתוחים הסיבוכים האפשריים הם הרבה יותר משמעותיים, פשוט משום ששטח החיתוך הוא נרחב בהרבה, וכך גם הסיכון לזיהומים ולסיבוכים מיד לאחר הניתוח הוא גבוה יותר, וגם הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח. בניתוחי כיס מרה באופן ספציפי, הסיבוכים השכיחים הם פגיעה בכבד ובאיברים אחרים הסמוכים לכיס המרה, דליפה של מרה מאזור הכריתה ודימום. ככל שפונים למנתח מנוסה ומיומן יותר, בייחוד בסוג הניתוח שבו אתם בוחרים, כך מצמצמים באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח.
כיצד בוחרים בסוג הניתוח המתאים ביותר?
אם אתם סובלים מדלקת, אבנים או כל בעיה אחרת הקשורה לכיס המרה, אתם צריכים לפנות לאפשרות ניתוחית בהקדם האפשרי, ולקבל ייעוץ מכירורג כללי מומחה שיידע להתאים לכם את סוג ומועד הניתוח המתאימים ביותר למצבכם. שימו לב שלא תמיד הניתוח יהיה מידי, ובחלק מהמקרים מומלץ להמתין עד שמצב הדלקת יירגע ורק לאחר מכן לבצע את הניתוח בכדי למנוע סיבוכים אפשריים. עם זאת, חשוב לזכור גם שדלקות ואבנים בכיס המרה הם מצבים חוזרים, ומי שמעדיף להימנע מניתוח עלול לסבול ממצבים אלה וממצבים מסכני חיים שיכולים להתפתח כתוצאה מהם בעתיד. המפתח לבחירה נכונה של סוג הניתוח הוא פנייה לכירורג הנכון עבור ביצוע הפעולה. כריתה לפרוסקופית של כיס המרה, שהיא השיטה העדיפה שבה מרבית המטופלים יעדיפו לבחור כיום, תתבצע בצורה הטובה ביותר רק על ידי כירורגים המתמחים בסוג כזה של ניתוחים, כמו ד"ר אלדד פובזנר. פנייה לכירורג עם התמחות בביצוע ניתוחים לפרוסקופיים מבטיחה שהניתוח יתבצע בצורה איכותית מקצה לקצה, ומצמצמת באופן דרסטי את הסיכון לסיבוכים במהלך ולאחר הניתוח.
